משרדו של עו"ד מגורי מתמחה בשבת רישיונות לכלי ירייה וכלי ירייה באמצעות עתירות מנהליות. נושא תפיסת כלי נשק המוחזקים באופן חוקי, מאת אזרחים הנחקרים בחשד לביצוע עבירה שכלל אינה קשורה בנשק, הינו נושא מתסכל ולרוב, בלתי מובן. משטרת ישראל לרוב תתפוס את כלי נשקו של אדם ואת רישיון הנשק, כאשר הוא חשוד בעבירה של אלימות במשפחה, גם כאשר אין כל קשר בין החשד לבין הנשק, וזאת מבלי להתחשב בנזק אשר עשוי להיגרם לאדם כתוצאה מכך, בעיקר מבחינת מקור פרנסתו.

 

עם תפיסת רישיון הנשק ו/או כלי הירייה, מעבירה משטרת ישראל בקשה להתליית רישיון הנשק ו/או ביטולו, בין אם יש ממש בחשדות כנגד אותו אדם ובין אם לאו, כאשר אין היא מבחינה בין קציני צה"ל בכירים ומכובדים, שומרים ומאבטחים או כל אדם אחר. כך יוצא כי גם במקרים בהם תיק החקירה עתיד להיסגר מהעדר ראיות או כל סיבה אחרת, הרי שההליך הביורוקרטי כנגד אותו אדם החל ועתה עובר הוא מהמישור הפלילי למישור האזרחי-מנהלי.

 

אדם שמוחרם נשקו, מסיבה כזו או אחרת, מצוי בשוקת שבורה עת נשקו משמש לרוב ככלי לצרכי עבודה ו/או הגנה בין במהלך עבודתו ובין בכלל. מרגע שהנשק מוחרם, קיים סיכוי אפסי כי האגף לרישוי כלי ירייה יאות להשיבו לבעליו ו/או למחזיק בו, כאשר, לרוב, הסיבה נעוצה באי המלצת משטרת ישראל להשיבו.

 

החרמת הנשק, כמו גם אי חידוש הרישיון להחזיק בו, גורמים עוול רב לאותו אדם ממנו הוחרם. לרוב, מי שנלקח נשקו, יהיה סבור כי מדובר בצעד זמני וישכנע את עצמו כי "כאשר המשטרה תבין את האמת ותסגור את התיק" היא תועיל בטובה לזמנו לקבל את נשקו בחזרה. אותו אדם צפוי להתאכזב קשות. מהרגע שמשטרת ישראל העבירה את הנושא לטיפול המשרד לביטחון פנים, ימצא עצמו אותו אדם מקבל הודעות אודות התלייה ו/או ביטול רישיון, כאשר הודעות אלה קצרות, בלתי מנומקות ובלתי ברורות.

 

לאותו אדם, אשר קיבל הודעה שכזו, שמורה הזכות להגיש ערר בפני ועדת הערר של אגף כלי הירייה של המשרד לביטחון פנים, אך סיכוי ההצלחה של הודעת ערר הנערך על ידי אדם, אשר נעדר ידי משפטי וניסיון מקצועי בתחום, קלושים אם בכלל ורק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, תיעתר הועדה לערר ותהפוך את החלטת פקיד הרישוי של אגף כלי הירייה כך שתוסר ההתליה או הביטול. לא זאת ועוד, ימצא עצמו אותו אדם ממתין תקופה ארוכה וממושכת (לעתים אף שנים) עד לקבלת התייחסות ועדת הערר כאשר בינתיים הוא נטול רישיון נשק ולרוב, כבר איבד את מקום עבודתו בשל כך במידה והיה זה מותנה ברישיון נשק. כך דינם המצער של מי שאינו צעיר ועובד באבטחה או שמירה כאשר הסיכוי כי ימצא מקום עבודה אחר נמוך מאד.

 

כמו כן, במקרים רבים מדובר באדם הנושא נשק לצורך הגנה עצמית (עובד מעבר לקו הירוק וכדומה) ודי במקרה העלול להתרחש המצריך שימוש בנשק בכדי להבין את גודל הסכנה לה נתון אותו אדם, וכל זאת, ברוב המקרים, על לא עוול בכפו.

 

האור בקצה המנהרה מצוי בהגשת עתירה מנהלית אשר תדון בבית המשפט המחוזי בפני שופט יחיד. במסגרת דיון זה, ידע עורך דין מקצועי כיצד להתמודד עם טענות לעניין מידע מודיעיני ו/או כל טענה אחרת של הרשויות כאשר עתה, אין המדינה יכולה להסתפק עוד בתשובות קצרות, לאקוניות ולא ברורות כלל. עורך דין המתמחה בעתירות אלה ידע להראות הכיצד החלטות המשרד לבטחון פנים הינן בלתי סבירות ומוצדקות וישכנע את בית המשפט להורות על השבת רישיון כלי הירייה ו/או כלי הירייה לבעליו ואף לבקש הוצאות בגין אגרות בית המשפט אשר נאלץ לשלם.

 

עו"ד אוהד מגורי נאבק בלא מעט החלטות של אגף כלי הרישוי והשיב ללקוחותיו המרוצים את רישיון הנשק שלהם ואת כלי הירייה שהיה בבעלותם. מאחר ומדובר הן בהליכים ביורוקרטיים מייגעים והן בהליכים משפטיים מורכבים, מומלץ לאדם מן השורה שלא לנסות להיאבק בכוחות עצמו ולהיעזר בעורך דין פלילי מנוסה בתחום כגון עו"ד מגורי.

 

 

* - האמור רשום בלשון זכר מטעמי נוחות ומופנה לשני המינים